תוכנית לימודית

התוכנית "ערוגה לכל ילד" משתייכת לענף פעילות של תוכניות לימוד המופעלות במסגרת מערכת החינוך אך אינם חלק מתוכנית הלימוד הרשמית (להלן – "תוכניות לימוד"). תת ענף הפעילות הינו תוכניות לימוד העוסקות ב"חינוך לקיימות" ובדגש על החינוך הקדם יסודי (גן חובה בלבד) והיסודי.

רקע על התוכנית "ערוגה לכל ילד"

מדובר בתוכנית לימוד של מערכי מפגשים מאורגנים, שבמסגרתה כל זוג ילדים מקבלים שטח אדמה של כ-2 מ' רבוע לצורך טיפוח ותחזוקת ערוגת ירק. המפגשים החינוכיים מתבצעים גם בחוץ בשטח הערוגות וגם בכיתה. כאשר הרעיון החינוכי הוא לחשוף את הילדים דרך עבודה מעשית לתכנים תאורטיים מעולם הפרמקלצ'ר (שיטת תכנון לחיים ברי קיימא) ולהתנסות חוויתית ביתרונות שבגידול צמחים למאכל ולמרפא.

ספרי הלימוד עליה מתבססת התוכנית: "גן עדן בפתח הבית", "יש תורה בסביבה", "חוג טבע לילדים" – כולם פרי עטה של גב' טליה שניידר, חברת דירקטוריון העמותה ומורה מוסמכת מטעם הארגון הבינלאומי לפרמקלצ'ר.

מבחינת ביה"ס לתוכנית מספר יתרונות: א. היא פשוטה ויחסי זולה ליישום. ב. היא משפרת את נראות ביה"ס ואת רווחת כלל הנוכחים בו לרבות הצוות החינוכי ג. זוהי תוכנית לימוד אינטגרטיבית המשלבת לחווית הילדים תחומי למידה שונים כגון תורה, מדעים, וחשבון. ד. היא מסייעת לאפשרות להיות מוסמך כ"מוסד ירוק", הסמכה המעניקה תמיכה של 10,000 ₪ מצד המשרד להגנת הסביבה. התוכנית היא תולדה של תוכנית פיילוט ניסיונית שנחלה הצלחה רבה בבי"ס יסודי "נחשוני החולה" שבמועצה אזורית גליל עליון.

מוסד חינוכי שיהיה מעוניין ביישום התוכנית יקבל מהעמותה סיוע שהיקפו יכול לנוע מליווי מינמלי של הצוות החינוכי אודות הרקע התיאורטי ועד כיסוי מלא של כל היבטי היישום (תשתית פיזית של אדמה, השקיה, שתילים, ציוד גינון והקצאת צוות הדרכה מוסמך). היקף הסיוע יקבע בהתאם לתקציב העומד לרשות העמותה באותה עת והיכולת הכלכלית של המוסד.

רקע על ענף תוכניות לימוד ל"חינוך לקיימות"

בשנים האחרונות יש מגמה של עליה במודעות הציבורית לחשיבות שבהגנה על הסביבה. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בשינוי המדיניות הציבורית. משרד החינוך בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה יצא החל משנת 2004 בתוכנית מקיפה לעידוד מוסדות החינוך הפורמליים להטמיע תוכניות חינוכיות סביבתיות1. נכון לשנת 2010 הקצה המשרד להגנת הסביבה סכום של 32 מיליון ₪ לתחום החינוך הסביבתי ובמטווה העבודה לשנת 2011 הציב לעצמו כיעד ברור לקדם תחום זה. עדות לשינוי המדיניות הוא קצב הגידול בביה"ס המוסמכים כ"מוסד ירוק" שנכון לשנת 2010 עומד על 100 בי"ס בשנה. הסמכה זו מבטאת את מחויבות ביה"ס לקידום ה"חינוך הסביבתי" במסגרתו.

בענף זה פועלות כיום שתי תוכניות לימוד מרכזיות: 1. ה"רשת הירוקה" של קרן קרב למעורבות חינוכית 2. "ילדים מובילים שינוי" של החברה להגנת הטבע. לשני הגופים המובילים תוכניות אלו תמיכה רחבה וניסיון רב ביישום תוכניות חינוך בתוך מערכת החינוך הפורמלית. עם זאת, שתיהן יחד כיסו בשנת הלימודים תשע"א כ-300 בי"ס ייסודיים ברחבי הארץ מתוך כ-2,700 בי"ס. בנוסף, אין ניגוד אינטרסים ביישום התוכנית המוצעת במוסד בו כבר פועלות התוכניות האחרות (להבדיל מהשוק העיסקי בו תוכניות אלו ייחשבו כ"מתחרות"). המטרה המשותפת לכל העוסקים בתחום היא פשוטה כמשמעה – חינוך כלל ילדי ישראל לקיימות ושמירה על הסביבה.

1 אורינות סביבתית במערכת החינוך בישראל, פרופ' אלון טל, ד"ר יעקב גארב, מיה נגב, גונן שגיא, ד"ר אלן סלזברג. מכון ערבה ואוניברסיטת בן גוריון. יולי 2007.

תיאור התוכנית

העמותה מציעה למוסדות חינוך, פורמליים ובלתי פורמליים, תוכנית חינוכית של יצירת גינה אקולוגית בית ספרית על ידי תלמידי המוסד ובאחריותם, המכונה "ערוגה לכל ילד". התוכנית מיועדת בעיקרה, לכיתות א'-ד' אך בהתאם לצרכי כל מוסד תיתכן פעילות עם גילאים נוספים. במהלך התוכנית, כל זוג ילדים, מקבל שטח אדמה של כ-2 מ' רבוע אשר ישמש להם כערוגת ירק אישית. השטח יהיה בטולי והילדים ידרשו לעבד ולהכין אותו לשתילה, לשתול את השתילים ולהיות אחראים לטיפוח והשקיית הערוגה. מטרת העבודה בגינה היא שהתלמידים יוכלו להנות מפירות עמלם ולהוות דוגמא והשראה לקהילה אודות ההשפעה המיטיבה של גידולי ירק בייתים. במקביל להתנסות מעשית בגינה, העמותה מציעה תשתית הדרכה מובנית ללימוד תכנים משלימים מעולם ה"קיימות" כגון: מעגל החיים של הצמח, גידול צמחים ושימושים שונים בהם, טיפוח קרקע ותכנון מערכות אקולוגיות מקיימות. היקף הליווי והשירותים שיסופקו על ידי העמותה לצורך יישום התוכנית, ייקבע בתיאום עם המסגרת החינוכית בהתאם למשאביה וינוע מהדרכה לצוות המסגרת בלבד וכלה בהספקת כל המשאבים הנדרשים כולל מדריך שמעביר את התוכנית, אדמה וקומפוסט לשתילה, מערכת השקייה ושירותי תחזוקה לגינה כך שהמסגרת תידרש אך ורק להקצאת שטח עבור הגינה.

תיאור הצורך

התקופה בה אנו חיים כיום מאופיינת בעליית המודעות לצורך הקיומי בשינוי הרגלי החיים בחברה המערבית. בעיות כמו: מחסור במזון טבעי הנקי מחומרים כימיקליים, אויר הנקי ממזהמים, ומים הנקיים מדטרגנטיים מהווים אתגרים המחייבים אותנו כחברה למצוא להן פתרונות. פתרון בעל השלכות לטווח ארוך הינו חינוך הדור הצעיר לצורך בנקיטת פעולה לשמירה על הסביבה, מכונה גם "חינוך סביבתי".

לחינוך, פנים רבות וכל מחנך יודע לומר שכדי "להגיע" ללבם ולמשוך את תשומת ליבם של ילדים יש צורך בפעילות חווייתית שתערב את הילדים בעשיה. כמו כן, כחלק ממדיניות "יום לימודים ארוך" בתי ספר נדרשים להציע במסגרתם פעילויות העשרה ועל כן הם נמצאים בחיפוש תמידי אחר תוכניות שיענו על צורכיהם. עם זאת, על מנהלי/ות בתי הספר ישנו עומס רב של משימות ומגבלות תקציביות ומבניות שונות. לפיכך יש צורך בתוכניות זולות שיהיו פשוטות ליישום ושילוב בפעילות השוטפת.

במקביל, משרד החינוך מעודד ומתקצב את מסגרות החינוך לפתח וליישם תוכניות ל"חינוך סביבתי"1. ואכן, בתחום זה, קיימות תוכניות לימוד רבות ומגוונות המופעלות הן ע"י המסגרות עצמן והן ע"י גופים פרטיים ממקורות שונים. לרוב, הנושאים בהם עוסקות התוכניות הן: צמצום צריכה, מיחזור והעלאת מודעות לאחריות סביבתית. עם זאת, באופן יחסי, מעט תוכניות כיום מתמקדות ב"חינוך לקיימות", מושג שלפי משרד החינוך מהווה את מעטפת העל עבור החינוך הסביבתי2.

בנוסף, מערכת החינוך סובלת ממחסור בכוח הוראה המוכשר להעביר את התכנים הרלוונטים ל"חינוך לקיימות"3.

התוכנית כמענה לצורך

התוכנית "ערוגה לכל ילד" התפתחה כניסיון לתת מענה בדיוק לצרכים המתוארים מעלה ועל כן,

עבור הילדים, מספקת התוכנית, התנסות מעשית בגידול צמחים למאכל, לתבלין ולמרפא, התחברות לאדמה והזדמנות ללמידה חוויתית.

מבחינת מנהלי/ות מסגרות החינוך מציעה התוכנית פעילות העשרה שקל ליישמה ולשלבה בפעילות השוטפת, היא מותאמת למגבלות משאביהם/ן כמו גם להנחיות משרד משרד החינוך ובמקביל לחלק היישומי ישנו לימוד של ידע תאורטי ע"י מדריכים בעלי רקע מתאים.

מבחינת המדיניות הציבורית, התוכנית מחנכת לערכים כגון: שיתוף פעולה ועבודה בצוות, אחריות אישית וסביבתית, חקר וחשיבה עצמאית, דאגה לזולת וכמובן נקיטת יוזמה לשיפור איכות חייהם וחיי הסובבים אותם.

מבחינת ה"תמונה הרחבה", מתוכנית הפיילוט עולה שהתוכנית מייצרת הדים גם מעבר למשתתפיה הישירים. מורי/ות בי"ס, הורי הילדים ומנהלי/ות בי"ס נוספים ראו את פירות העשיה והדבר עודד אותם לנקוט פעולה בעצמם.

יתרונות התוכנית

היתרון המרכזי של התוכנית הינה בפשטותה ובקלות יישומה. גם מבלי להעזר בכל שירותי העמותה, מסגרת המעוניינת בהעברת הפעילות תוכל להעזר בתוכני הלימוד המצויים ברשות העמותה וליישם את התוכנית באופן עצמאי. כמו כן, תוכנית הלימוד ניתנת בקלות להתאמה לצרכים החינוכיים של המסגרת. לדוגמא: לחטיבת ביינים אשר חיפשה דרך יצירתית להעביר את שיעורי האנגלית, הותאמה התוכנית בשיתוף פעולה עם המורה המלווה.

הנושא שבמרכז התוכנית- גידול מזון, משותף לכל בני האדם באשר הם ועל כן התוכנית יכולה להיות מיושמת בכל מסגרת חינוכית מעבר להבדלים סוציואקונומיים, דמוגרפיים ותרבותיים.

היכולת של העמותה לספק את כל השירותים הנלווים מאפשרת גם למוסדות חינוך מעוטות אמצעים להעביר במסגרתן את תוכנית הלימוד.

מבחינת הילדים, בזמן קצר יחסית הם רואים פירות לעמלם, דבר המעניק יתרון לתוכנית בהשגת מטרותיה החינוכיות.

בנוסף לערך החינוכי, מסגרת המיישמת את התוכנית בעצם זוכה ב"מתיחת פנים" ורענון של סביבתה הפיזית. כאשר מחקרים מראים שלסביבה פיזית טבעית יש השפעה מרגיעה על התנהגות הילדים ועל יכולת הריכוז שלהם4. קל לדמיין מצב בו תלמיד שהוצא מהשיעור נלקח ע"י מלווה בוגר (או באופן עצמאי) לעבוד בגינה במקום לשוטט ללא מעש ברחבי בית הספר.

פרטים טכניים

ליישום התוכנית נדרש:

רמת בסיס- כל מסגרת תידרש לספק

  1. שטח פנוי ליצירת הגינה שגודלו, יכתיב את כמות הילדים שיכולים לקחת חלק בתוכנית. לכל זוג ילדים יש להקצות כ-2 מ' מרובע.
  2. חלון זמן במערכת השעות בסך של שעת לימוד (45 דקות) אחת לצורך הפעילות המעשית בגינה ורצוי שעת לימוד נוספת ללימוד התאורטי.
  3. תשתית עיצוב בסיסית לערוגת הילדים שתכלול שלט לגינה ושלטים אישיים לכל ערוגה.
  4. שיתוף פעולה של צוות המסגרת (אב הבית, מורים/ות, מדריכים/ות) להשגחה והגנה על הגינה. הצוות גם ידרש לעבור הכשרה קצרה (2-3 סדנאות בנות שעה וחצי כ"א) ע"י מדריך התוכנית בכדי ללמוד תכנים רלוונטים.
  5. תחילת פעילות בין החודשים ספטמבר – אוקטובר. בכדי להיות מתואמים עם מחזורי השתילה/זריעה של צמחי החורף.

רמת ביינים- תסופק ע"י העמותה במידה ואין באפשרות המסגרת לשאת בהוצאות

  1. כמות אדמה וקומפוסט ליצירת שכבה בעובי 40 ס"מ על פני שטח הקרקע המוקצה.
  2. את חפירה ומקלטרת קטנים לעבודה אישית בגינה, כיוון שבו זמנית לא סביר כי יפעלו בגינה יותר מ-30 ילדים, יש צורך במספר תואם של כלים.
  3. שתילים וזרעים.
  4. מערכת השקייה ומימון השקייה. תנתן חשיבות לשימוש במערכת סולארית.
  5. אמצעים לגידור הערוגות, יצירת שבילים ושיפור מראה הגן.
  6. מדריך שעבר קורס הכשרה ליישום התוכנית הכולל לימוד תאורטי, התנסות מעשית והכרות עם מערכי השיעורים.
  7. אחראי לטיפוח ותחזוקה שוטפת של הגינה. יהיה צורך ב: סידור שבילים, התקנה ותחזוק של מערכת השקייה, עישוב (מעבר לעשייה של הילדים), טיפול אקולוגי במזיקים. ידרש להיות בעל ידע בגינון אקולוגי וכלי גינון בסיסיים: מגרפה, מזמרה, מעדר וקלשון.

רמת מורכבות גבוהה- תסופק ע"י העמותה לכל מסגרת

  1. ייעוץ מקצועי לתכנון ועיצוב הגינה בהתאם לגישת הפרמקלצ'ר (שיטה לתכנון נוף לפי עקרונות הקיימות) על סמך התנאים הפיסיים הקיימים (שימוש באדמה קיימת יהיה בעדיפות ראשונה)
  2. הכשרת מדריכי התוכנית. צפויה להערך כשבוע מרוכז ובסיומה עתידים המשתתפים לקבל תעודת "מתכנן פרמאקלצ'ר". ההכשרה תועבר ע"י מנחים מובילים מתחומי החינוך הסביבתי והפרמקלצ'ר אשר שותפים לחזון העמותה ומעוניינים לסייע לפעילותה. לפיכך, בשלבי הפעילות הראשונים, ההכשרה לא צפויה להיות כרוכה בשכר מנחים וההוצאות עליה יסתכמו בעזרי למידה בלבד.
  3. חוברת לימוד עם מערכי שיעור מובנים וחומר רקע תאורטי אשר ניתנת להשגה ממשרדי העמותה.
  4. אתר אינטרנט בו יהיה ניתן למצוא את חוברת הלימוד, תכני רקע להעשרה וקישורים לאתרים בנושא, תמונות וסרטי וידאו מתוכניות קיימות ומידע על פעילויות נוספות של העמותה כמו גם אמצעים ליצירת קשר.

אספקטים נוספים של התוכנית:

  • לאחר יצירת הקשר בין המסגרת והעמותה, השלב הראשון ביישום התוכנית יהיה פגישת תיאום עם איש הקשר מטעם העמותה, בה יבחנו התנאים הפיסיים של המסגרת ויוחלט על היקף המעורבות של העמותה ביישום התוכנית. איש הקשר יהיה גם המלווה של המסגרת ביישום התוכנית ויהיה הכתובת לכל התייעצות ובעיה.
  • השלב השני יהיה הכשרת מדריכי התוכנית (הקורס הקרוב עתיד להערך בסוף חודש אוגוסט 2011). ההכשרה תמומן במלואה ע"י העמותה ותועבר ע"י אנשי מקצוע בתחום הפרמקלצ'ר. גם מדריכים מטעם המסגרת ידרשו לעבור את ההכשרה. * העמותה בוחנת את האפשרות שההכשרה תוכר לצורך גמול השתלמות.
  • המדריכים בתוכנית ידרשו להיות בעלי רקע בתחומי ידע רלוונטיים כגון: חינוך, עבודה עם ילדים, תכנון ואדריכלות נוף, נטורפתיה ופרמקלצ'ר. ומעבר להכשרה עליה לא ידרשו לשלם, יקבלו שכר על עבודתם. כמו כן, ישנה האפשרות לשלב סטודנטים הנדרשים לשעות עבודה מעשית במסגרת לימודיהם באקדמיה, וגם כשעות התנדבות בקהילה בתמורה למלגות.
  • כיוון שהרצון הוא לערב את הילדים כמה שיותר ביצירת הגינה, סידור ותכנון הגינה יעשה כמה שיותר בשיתוף פעולה עימם, בהתאם למגבלות המסגרת החינוכית. עבודת הילדים בגינה במהלך השנה תכלול: סידור ועיצוב הערוגה שלהם, זריעה ושתילה, עישוב, השקיה, טיפול מונע במזיקים, תמיכה בתהליך הגדילה של הצמח, הכנת ופיזור קומפוסט ואיסוף זרעים.

ניתוח ענף הפעילות

התוכנית "ערוגה לכל ילד" משתייכת לענף פעילות של תוכניות לימוד המופעלות במסגרת מערכת החינוך אך אינם חלק מתוכנית הלימוד הרשמית (להלן – "תוכניות לימוד"). תת ענף הפעילות הינו תוכניות לימוד העוסקות ב"חינוך לקיימות" ובדגש על החינוך הקדם יסודי (גן חובה בלבד) והיסודי.

תחומי ה"חינוך הסביבתי" וה"חינוך לקיימות"

מספר אספקטים חשובים לניתוח הענף:

  • האקלים הפוליטי מעודד פעולות לתגבור תחום החינוך הסביבתי במערכת החינוך5:
  1. מאז 2007 פועלת ועדת היגוי משותפת למשרד החינוך ולמשרד להגנת הסביבה לקידום תחומי פעולה הנוגעים לחינוך סביבתי.
  2. מאז גיבוש היוזמה בשנת 2004, כמות בית הספר והגנים המוסמכים כ"מוסד ירוק" על ידי המשרד להגנת הסביבה וזוכים במענק של 10,000 ₪ כחלק מההסמכה, הולכת וגדלה. לשם השוואה, בשנת 2006 הוסמכו כ-50 בי"ס בלבד בעוד שעד שנת 2010 הוסמכו 250 בי"ס, 300 נמצאים בתהליכי הסמכה, הוסמכו 350 גנים ועוד 300 נמצאים בתהליכי הסמכה. קבלת ההסמכה מחייבת את המוסד לנקוט במספר פעולות לעידוד החינוך הסביבתי הלכה למעשה ובינהם הפעלת תוכניות לימוד ייעודיות.
  3. נתח תקציב המשרד להגנת הסביבה שמוקדש לחינוך סביבתי גדל מ-4 מיליון ₪ בשנת 2005 ל-32 מ' ₪ בשנת 2010! כשמתוכם, 3 מ' ₪ מוקדשים לתמיכה בעמותות הפועלות לשיפור המודעות והעשייה החינוכית בנושאי סביבה וקיימות ו-2.3 מ' ₪ להסמכת ב"יס וגני ילדים כמוסדות ירוקים.
  4. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מציין במפורש כי "בתחום החינוך- השאיפה של המשרד לשנת 2011 היא למסד את נושא החינוך הסיבתי בקהילה בכלל ובמערכת החינוך בפרט ולהפוך אותו לחלק אינהרנטי בתוכנית הלימודים, באקלים ובאורח החיים הבית ספרי"6.
  5. ועדת החינוך, התרבות והספורט חוזרת וממליצה למשרד החינוך "להמשיך, להרחיב ולהאיץ ככל האפשר את קידום התוכניות לחינוך סביבתי…"7. במסגרת מאמצי קידום אלו, משרד החינוך שואף להכניס את נושא החינוך הסביבתי כחלק ממערך השיעורים בפורמלים הנדרשים.

1 מסמך סקירה בנושא "חינוך סביבתי במערכת החינוך" אשר הוגש לועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. יוני 2010

2 ראה מקור קודם

3 אורינות סביבתית במערכת החינוך בישראל, פרופ' אלון טל, ד"ר יעקב גארב, מיה נגב, גונן שגיא, ד"ר אלן סלזברג. מכון ערבה ואוניברסיטת בן גוריון. יולי 2007.

4 הגינה הטיפולית ככלי חינוכי-טיפולי יעיל לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. מאת תמר לוסטיג בן נפתלי. אותר מ: http://www.articles.co.il/article/43089

5 מסמך סקירה בנושא "חינוך סביבתי במערכת החינוך" אשר הוגש לועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. יוני 2010

6 ספר תוכניות העבודה של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2011

7 פרוטוקול מספר 21 של ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ה-18. 9 ביוני 2009.